מהלחץ של היום לא הספקתי לכתוב פוסט ולפרסם אותו בעודי בקנדי מידווס. היו כל כך הרבה דברים לעשות שזה היה נוראי. לא היה לי כמעט זמן לנוח והיה רגע של חסד בודד בשעות הבוקר שהזמנתי את נועם לפחית גזוז ויכולתי לשבת ליד האוהל ולחשוב.
אני נאבק שעות בשביל להכניס את כל האוכל שאני צריך לפחית דובים. צריכת הקלוריות שלי גבוהה ואני באמת לוקח את כמות האוכל המינימלית שתשאיר אותי מתפקד על השביל.
התחלתי להוציא שקיות מיותרות ואיחדתי את אותו סוג אוכל לאותה שקית. אחר כך בניתי את הפחית בסדר כרונולוגי כדי שלא אצטרך להוציא את הכל בשטח פתאום. בשלב האחרון מיפיתי את כל הנקודות החלולות שנוצרו ודחפתי לכל אחד מהם חטיף.
כל נושא האוכל גרם לי תסכול רב. חצי מהאוכל שרכשתי לסיירה פשוט לא רלוונטי עכשיו. אני לא רוצה אותו, הקלוריות שלו ריקות ולא משביעות והוא לא בריא בעליל. יצא לי מזל גדול שיאיר הצטרף אלינו ויכל לרכוש עבורי אוכל, כנראה כבר כתבתי על זה.
בכל אופן, כל הסיפור הזה עלה לי עשרות דולרים אבל הכסף לא מהווה פונקציה בסיטואציות כאלה.
אחרי כשעה וחצי אני מצליח לסגור את הפחית דובים עם אוכל לחמישה ימים (אני אמור להכניס 7 ימים ,אבל בגלל שהתקנות לשימוש בפחית נכנסות רק עוד יומיים, יצא לי מזל ענק).
אחר כך הייתי צריך לגלות ששכחתי בכלל להכניס עוד כמה דברים וזה היה מתסכל. לפחות אני יודע עכשיו שיש לי אוכל טוב לאחד הקטעים הקשים. אני שמח בכל זאת שלא התפשרתי על האוכל.
בהמשך הייתי תקוע שעותתתת על איך אני הולך לאחסן מים. הכל בגלל הדליפה שיש לי בשקית שתייה. לא אפרט מידי, אבל הצלחתי למצוא שקית כמו שלי שמטייל אחר השאיר. עדיין הייתי ממש שמח אם הייתי יכול לשים יד על מערכת שתייה יותר נוחה, בדגש על זרימת מים..
במבי (שם של מטיילת) תפרה לי את הגרביים והכפפות שלי ועכשיו יש לי עם מה ללכת. בעצירה הבאה אני אמור לקבל זוג גרביים חדש ואני מקווה שהתפירה שלה תחזיק.
הלחץ ממשיך והזמן עובר. אני מתקלח, מקפל את הבגדים מהכביסה המעפנה ושם לב שהשק בגדים שלי כפול בגודלו מלפני יום. המעיל גשם, געטקס, פליז והזוג גרביים אקסטרה ניפחו אותו מאוד (עד עכשיו השק היה הכרית שלי, מפחיד). בכלל הבעיה בשבילי כרגע זה נפח בתיק. את המשקל אשרוד.
בשלב מסוים של היום הלחץ כבש אותי והחלטתי לוותר. לא יכולתי עוד עם כל ההתעסקות והדברים והחלטתי לסגור ולקפל הכל ויהיה מה שיהיה. אני הולך לחנות, קונה לי המבורגר כפול וקולה ונח לרגע. החלטנו שהיום נצא מקנדי מידווס לכיוון חניון לילה 2 מיילים מכאן, העיקר לצאת מכאן ולתת התחלה מהירה יותר מחר.
הכל מתחיל להיות מוכן, אני סוגר דברים אחרונים ולובש את התיק. פאק כמה שזה כבד. אחר כך גיליתי שמדובר ב40 פאונד, שזה כמעט 20 קילו. מבאס.
לפחות ככל שיעברו הימים המשקל ירד.
בהתרגשות רבה אנחנו יוצאים מקנדי מידווס ומתחילים את הסיירה. הנוף המשכר נפרס לעינינו מהצעד הראשון. עמק ירוק פרוס בעצים ונהר יפה.
השני מיילים קלילים והגענו לחניון לילה עם מים זורמים, שירותים ושולחן. ניצחון!
יאללה. הרחבתי מספיק על היום. מחר יוצאים להרים הגבוהים!
בהצלחה לנו. לילה טוב מחניון הלילה קנדי מידווס (זה לא איפה שהחנות! 2 מיילים קדימה..)
Posted via Blogaway
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה