חם הלילה, פעם ראשונה שחם עד חמש בבוקר. אני מסתכל החוצה והשעה חמש וחצי. קשה להמשיך לישון בחום אז אני מעיף את השק שינה ועובר להתארגנויות בוקר. החום של הלילה ממשיך לבוקר והעליות מרגישות נורא. אני מזיע בכל רמח אבירי ואני עוצר מידי בשביל לאפשר לגוף להתקרר. בשלב מסוים זה הרגיש אפילו מסוכן והשתדלתי לשתות המון. היום שתיתי יותר מששתתי בכל יום אחר. במיוחד אחרי שהתגלה חור בשקית שתייה שלי נוצר מצב בעייתי שאני לא יכול לסחוב יותר משלוש וחצי ליטר. חשבתי שזה לא בעייתי כי אני אוטוטו בסיירה אבל התבדתי.
העליות המצטברות היום הסתכמו כמעט ב2000 מטר. חשבתי שבעוד כמה ימים בסיירה זה יהיה די דומה רק עם תיק ששוקל כמעט כפול. מבאס מאוד.
לקראת סוף היום אנו פוגשים בזוג איתו חלקנו חדר בלייק איזבלה. מאוד שמחתי לראות אותם אך היה זה מוזר שכן הם יצאו לפנינו. מסתבר שהבחור נפצע בברך והם צריכים ללכת יותר לאט עכשיו. הם נתנו לנו משקה אנרגיה וחטיף טעים וזה היה מצויין. בחניון הלילה זיהיתי את האוהל שלהם והיה ממש נחמד לדעת שהם גם נשארים כאן. דיברנו קצת על זה שצריך למצוא לי כינוי שביל ואני מאמין שזה יקרה בקרוב. הרבה יותר כיף שיש עוד אנשים בסוף היום, ובמיוחד כאלה שיצא לי לבלות עימם לא מזמן. אני מקווה שהם יוכלו להמשיך.
בכל אופן מחר אני מגיע לקנדי מידווס, התחנה האחרונה לפני הסיירה. אני קצת מתרגש אבל בעיקר חושש. קור, משקל כבד, נהרות, מעברי הרים, שלג.. ומצד שני הקטע הכי טוב על המסלול. אני אצטרך לעשות הרבה עבודה בקנדי מידווס להכניס הכל לתוך הפחית דובים שלי. אני חייב לארוז ולהתארגן נכון.
אז. מכאן 19 מייל לקנדי מידווס. נניח ברביעי ונפגוש את יאיר שיצטרף אלינו לחודש ונצא לדרך. טירוף.
לילה טוב ממייל 683.
Posted via Blogaway
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה