מנוחה.
כיף.
אני מחזיר לעצמי את הכוחות שאבדו בעלייה ממישן קריק. שתיתי גייטורייד, משקה איזוטוני נפוץ, וזה די טעים. לא ברור עדיין למה כל האמריקאים שותים מזה בכמויות..
בכל אופן! אחרי הקניות בצהריים ישבנו כמה מטיילים, מדברים על ציוד.. המסלול.. הסיירה שממש מתקרבת.. פוליטיקה..
סארג' בעל האכסניה נכנס לאחד מהדיונים על המצב הביטחוני בעולם והוא אומר שבתור חייל לשעבר במארינס האמריקאי הוא מאוד קונספריטיבי. לדוגמה הוא מאמין שמה שקרה לפנטגון אז בסביבות ב11 בספטמבר זה בכלל טיל שיוט אמריקאי או משהו כזה, ושזה נעשה במטרה להכניס את אמריקה למלחמה וככה להניע את הכלכלה. הוא סיפר עוד הרבה דברים כאלה. באופן די מוחלט הדעה של ילד בן 23 מישראל נחשבה בדיון הזה הכי הרבה. כמובן שאני מודע לדברים יותר מהממוצע, אבל זה עדיין היה מפתיע.
אחר כך הלכתי לדואר ומסתבר שאי אפשר להקפיץ חבילה יותר מפעם אחת! התקשרתי לסניף דואר הקודם והיה סוג של ריב בין מנהל הדואר באיידלווילד לזה שבביג בר ובסוף ויתרו לי ושלחו לי את החבילה בחינם שוב לעיירה הבאה בווריטווד. בנוסף שלחתי חבילה לקהון פס, 4 ימים מכאן, עם אוכל ודברים כדי שלא אתקע עם סניקרס ל3 ימים (יש שם רק חנות נוחות מעפנה ומקדונלדס)
בשעה 3 נועם התקשר ומסתבר שהוא הגיע לכאן, לביג בר! נפגשנו וראיתי שהוא היה עייף ממש. . חסר כח ושבוז. אני שמח שהוא יצא מהשביל מוקדם מהצפוי, אין ספק שהחלק האחרון לא היה משהו. די שבר לו את הרוח. היה כיף מאוד לראות אותו שוב בכל אופן ואני בטוח שהמצב הולך להשתפר מעכשיו.
לקראת הערב אכלתי בוריטו טעים ועשיתי מקלחת מלח לרגליים. אני רוצה כבר להתחיל מחר. נמאס לי לבזבז כסף. ובעיקר בא לי להתקדם צפונה. יאללה. עשירית מאחורי.
Posted via Blogaway
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה