בוקר חדש בא לעולם. התארגנויות כמו ארוחת הבוקר וקיפול האוהל ארכו יותר מהרגיל. המוטיבציה טובה ואני רוצה להתחיל להניע את הרגליים. המזג אוויר חמים יותר מאתמול אך עדיין בגדר הסביל. היום עובר ברובו בקו רכס ביער ברנרדינו. הנופים יפים מאוד ואני תוהה איך זה הגיוני שבמדבר כזה יכול להיות כל כך הרבה ירוק. כל המים לשתייה בימים האלה הן מנחלים מזדמנים, והפעם בחלק הזה של המקטע הם זרמו חזק במיוחד. זה מטורף.
אני ונועם עצרנו יחסית הרבה, בעיקר כי אין לנו לאן למהר. שמתי לב שאני מתחיל לאכול הרבה. כמעט כפול מהיום הראשון. פי 2 ממתקים, פי 2 ארוחת צהריים, ומלבד ארוחת ערב שעדיין אני אוכל מנה אחת הכל פי 2. הרעב מכה בי בערך כל שעה וזה די מעצבן.
לקראת סוף היום הרגליים נותנות אותותיהן ואני מתעייף. אני ונועם חונים הלילה במקום לא כל כך סימפטי, והמצב רוח שלי די מעורער כרגע. אני חושב שהייתי רוצה להמשיך עוד קצת קדימה אבל נועם היה ממש גמור ואין מה לעשות - כשהולכים ביחד צריך להתפשר על דברים וזה בסדר גמור.
הבעיה שלי נעוצה ביומיים הקרובים. אני מאוד רוצה להגיע לתחנה הבאה בקהון תוך יום וחצי, אך מכאן זה 38 מיילים מה שאומר שזה המון ליומיים וזה אומר שנגיע לשם מאוחר. אני לא רוצה את זה.
מחר בבוקר אנחנו מגיעים למעיינות חמים והאמת שזה כבר לא כל כך מעניין אותי כי הם די מזוהמים והראש שלי הרבה קדימה משם.
בנוסף אנחנו ישנים באמצע נחל ואני מפחד שהלילה לא יעבור בשקט. ואם הוא יעבור בשקט אני אשמח ממש . לא יודע, אוף.
אני מקווה שהכל יהיה בסדר. ושלא יהיה רוח.
לילה טוב ממייל 305 (ותודה למברכים הדמיוניים על זה שעברתי את קו ה-300)
Posted via Blogaway
תגובה 1:
קבל גם כמה מברכים אמיתיים על קו ה300!
הוסף רשומת תגובה