יום 13, ה-29 לאפריל

קחו התרגשות מיום חדש. תתבלו אותה בגעגוע הביתה. אחר כך תוסיפו קצת פחד וחוסר בטחון, והרבה סקרנות. תכניסו הכל למטחנה. ככה הרגשתי ביום הראשון שלי על השביל לגמרי לבד (בלי נועם)
נועם קם בבוקר והרגיש לא טוב. לא ברור בידיוק ממה, אולי מכת חום, אולי וירוס, אי אפשר לדעת. הוא החליט להישאר לילה אצל המלאכים זיגי והדוב. הייתי שמח להישאר איתו שם ולהמשיך איתו מחר את המסלול, אבל לא הרגשתי הכי בנח אצלם ויותר מהכל רציתי לצאת ולהגיע לביג בר, העיירה הבאה. הדבר שהפיל את הפור האם להישאר או לא היה שחשבתי שהנוכחות שלי יכולה לגרום לנועם לקבל החלטה שגויה ולצאת מוקדם ממה שצריך ו/או שהוא ירגיש שהוא מעקב אותי. לא רציתי אף אחד מהם. גם ראיתי שאין לי איך ממש לעזור. לא הכי בא לי (בלשון המעטה) להתחיל לבד, אבל כרגע זה מה יש. אני אקח יום חופש בביג בר ואחכה לו שם בתקווה שהוא יצא מחר לדרך.
ההליכה מתחילה בעלייה לאוכף וירידה וחוזר חלילה כמה פעמים. הרוח מטורפת והצליחה להוציא אותי (בערך 80 קילו עם התיק) משיווי משקל כמה פעמים. זה היה מפחיד.
הקצב שלי הוא 2.5 מיילים לשעה. זה נחמד בתנאים כאלה. הלבד גורם למח שלי לעבוד יותר מכל שריר אחר, למרות שהקטע כרגע קשה פיזית.
שפתחתי את שק האוכל גיליתי שדי שכחתי ארוחות צהרים ל-3 ימים הקרובים. מעניין. נצטרך להסתדר עם נוטלה, פופ טארט ואוראו שזרקתי פנימה ברגע  האחרון.
ההליכה היום חמה ותהיה לאורך 20 מיילים לא קלים. העיקר להגיע לביג בר.
הרוח ממשיכה להיות חזקה והשביל עולה ויורד עולה ויורד. אני כמעט ולא רואה אנשים היום, סה"כ 3, כנראה בגלל שהתחלתי את היום יחסית מאוחר (9 בבוקר) והרוב מושכים מעבר לעשרים מיילים היום.
אני מרגיש את הרגליים יותר מתמיד וזה כנראה תוצאה של עייפות מצטברת.
עוד סיבה טובה לעצור לזירו בביג בר.
החלק הכי קשה של היום היה בסוף. קיוויתי לראות קצת אנשים בנקודת הסיום אבל החניון היה ריק. אני אעצור כאן כי אני חייב מנוחה. אין לכם מושג כמה זה בודד. ממש בודד. זה אתה נלחם מול עצמך. זו חויה מאוד יחודית ואני נתקל בה פעם ראשונה אחרי 13 ימים על המסלול.
הרבה יותר כיף שיש עוד מישהו, והאמת שנועם חסר כאן. גם אם לא היינו מחליפים מילה זה תמיד כיף שיש מישהו שאתה יודע שהוא שם.
אני הולך לישון היום מוקדם, בשעה שמונה בערב. אני צריך לנח. מחר אעשה 16 ק"מ קשים ונראה מה הלאה. לא קל. אני צריך להתרגל לרמה הזו.
רעש הצפרדעים פה מטורף. זה ועוד חיה ששורקת.. מעצבן.
עד כאן מאמצע שום מקום, או מייל 229 בפיסיטי.

המבורגר מיובש לשטח. נרכש בחנות בוטיק לאוכל שטח

Mission Creek. Yaks

מהאופק הגעתי

בדד אלך..

Posted via Blogaway