כמה מילים על המסלול

השביל נע ממקסיקו לקנדה, או מקנדה למקסיקו, תלוי באיזה כיוון הולכים. הסיבה העיקרית ללכת דרום -> צפון היא שרוב האנשים הולכים ככה. ללכת הפוך נחשב יותר ספרטני, מבודד וקשה. זה לא הופך את זה לפחות טוב. זה פשוט משהו אחר.

כמה פרטים טכניים ברשותכם:

ראשי תיבות: PCT משמעו Pacific Crest Trail או בתרגום עברי קלוקל: שביל הרכס הפסיפי.

אורך: המסלול נמתח לאורך כ-4300 קילומטר.

מיקום: השביל ממוקמם בצידו המערבי של ארה”ב, כאשר הוא מחולק ל-4 חלקים מרכזיים: דרום קליפורניה שהינו חלק מדברי, מרכז קליפורניה או בשמו האחר הסיירה הגבוהה שהינו הררי עם תנאים אלפיניים, צפון קליפורניה ואורגון שעיקר המסלול עובר ליד הרי געש ויערות, ו-וושינגטון על רכס הקסקייד שגם הוא תוואי הררי בעיקרו.

התחלה וסיום: את השביל מתחילים בגבול מקסיקו-ארה"ב בנקודה שנקראת Campo. נסיעה מסן דיאגו ל-Campo לוקחת כ-70 דקות. את השביל מסיימים בקנדה ב-Manning Park בנקודה שכוחת אל. משם בעיקר דואגים לתפוס תחבורה לונקובר, משם חזרה לארה"ב למי שחוזר בטיסה מסיאטל.

אקלים: באופן יחסי, השביל די יבש. רוב המטיילים מדווחים על פחות מ-10 ימי גשם על המסלול, כאשר רובם המוחלט היה בוושינגטון. קשה מאוד להעריך טמפרטורות, אך אם חייבים אפשר להגיד שבמדבר הנתון נע בין 0 בלילה ל-40 מעלות ביום. בסיירה ובוושינגטון מן הסתם הטמפרטורות יכולות לרדת מתחת לאפס (אך לא מתחת למינוס 10), ובצפון קליפורניה ואורגון הטמפרטורות יחסית נוחות.   

כמה זמן: לוקח כ-5 חודשים ללכת את המסלול. הנתון הזה משתנה הרבה לפי קצב הליכה, כמות ימי מנוחה, תנאי מזג אוויר ועוד. בפועל אני מכיר אחד שהלך 3 חודשים ואחר אחר שהלך 6 חודשים. אבל לרוב הממוצע הוא 5 חודשים

מתי לצאת: למי שהולך מדרום לצפון ישנם חלונות ספציפיים לזמנים בהם ניתן לצאת למסלול, הרבה מכך תלוי ברמות השלג בסיירה הגבוהה. העיקרון המנחה הוא שאתה לא רוצה להיכנס למרכז קליפורניה כשיש שם הרבה שלג. הרבה שלג משמעו – הליכה קשה (לעיתים ככה), נהרות מוצפים (כן, צריך לחצות אותם – אבל הסרטון צולם בשנה שבה היה חורף קשה, לרוב זה לא ככה), ועוד הרבה בעיות מזג אוויר שלא כדאי שנכנס אליהם. שורה תחתונה – אמצע יוני נחשב לפי הממוצעים לזמן טוב להיכנס לסיירה הגבוהה. בשביל להגיע בזמנים האלה, מומלץ להתחיל את המסלול באמצע – סוף אפריל. לאלה ששואלים אז למה לא להתחיל מאוחר יותר באופן כללי, התשובה היא שצריך להיכנס למדינת וושינגטון לא יאוחר מספטמבר – התנאים נהיים שם קיצוניים בסתיו ובחורף..

עלות: הטיול עצמו נע בין 3000$ ל-5000$ דולר. עלות הציוד נעה בין 1000$ ל-3000$. כמובן שהנתונים האלה מאוד משתנים מאדם לאדם. אלו הערכות גסות.

אספקה: בתכנון נכון ובקצב הליכה סביר, ניתן לקבל או לרכוש אספקת אוכל פעם ב4-6 ימים. בחלק משמעותי מהמקומות, האספקה מתבצעת בחבילות דואר שנשלחו מראש (או שאתה שלחת לעצמך מעיירה מסודרת, או שמישהו אחר שלח לך). זה קורה מכיוון שהשביל עובר במקומות נידחים שאין דבר מלבד נקודה לקבלת דואר.

מים: מבחינת מים, הבעיה המשמעותית היא בעיקר במדבר. שאר המסלול נוח מהמבחינה הזו.

איפה ישנים: תמיד בשטח, מלבד הימים בהם עוצרים בעיירה כדי לנוח. חלק גדול מהתקציב של הטיול הולך על המוטלים והמלונות בעיירות.

עיירות: לאורך השביל ישנן עיירות קטנות שאפשר להתרענן בהן; לעשות כביסה, לקנות אוכל, לראות סרט או סתם לנוח. לפעמים עוברים בעיירה כל כך נידחת שאין שם דבר מלבד נקודה לקבלת דואר. הרוב המוחלט של העיירות לא נמצא על השביל ויש צורך לתפוס טרמפים (אחד מהשיקולים להגיע לעיירה כזו או אחרת היא כמה קל להגיע אליה). 

מתחיל ליד סן דיאגו, נגמר צפונית מסיאטל