לילה. קר. אני פוקח עיניים ורואה שכל האוהל רטוב עדיין מהגשם. בתוכו התעבה מים והשק שינה שלי רטוב. אני מוציא מגבת ומתחיל לנגב אותו ואת האוהל. פוך ומים לא הולכים טוב ביחד ורוב הבידוד הולך לאיבוד בשנייה שיש רטיבות. למרות זאת הצלחתי להירדם וקמתי שוב בבוקר לעוד סיבוב של התעבות בכל פנים האוהל והשק שינה.
יצאתי מוקדם אל ארוחת הבוקר של יוגי. היא הכינה לי פנקייקים ושתיתי שוקו חם. זה היה תענוג אמיתי.
אחרי כשעה וחצי שחיכיתי שהציוד יתייבש ארזתי הכל ויצאנו אני ונועם לתפוס טרמפ. כעבור חמש דקות עצרה לנו אישה סופר נחמדה שלקחה אותנו לסיבוב באיזור והראתה לנו מקומות יפים. כשהגענו ללייק איזבלה, העיירה של היום, ראינו מקום די שכוח אל. אבל כל מקום שכוח אל באמריקה יש בו מקדונלדס וסופר מרקט ולכן אני מסודר. במוטל התארגנו עם עוד 3 מטיילים בחדר קטן אך יש מקום לכולם. נחמד קצת לשנות אווירה עם עוד אנשים ולשמוע מהם דעות ולספר להם סיפורים על הארץ שלנו.
אחרי ביקור בסופר ובדואר ניסינו ללכת לבריכה אבל היא הייתה קרה מידי ולכן ויתרנו על התענוג הלא מענג..
בזמן שנותר התחלתי לנקות את הציוד שלי, מהלכלוכי זיעה הלבנים בתיק ועד האבק על המזרון שינה. קיבלתי לכאן זוג נעליים חדשות במקום הקודמות שהתבלו לחלוטין. הברוקס קסקדייה שלי ללא ספק טובות לכ-650 מייל. במקטע האחרון הרגשתי שאין להן אחיזה מספיק טובה בקרקע והן שחוקות מידי. אני צריך לזכור את זה לפעם הבאה כך שאוכל להזמין מראש בלי לחכות שהן יתבלו לחלוטין. בנוסף קיבלתי גם משאבה למזרון שלי וזה עשה הייפ די רציני פה בקרב המטיילים שהיו בשוק מזה. אותי זה מצחיק לאללה אז בכלל כיף. איזה מדליק זה. אני חייב להגיד שלקבל משלוחים ככה בדואר זה קסם, מרגיש כמו יום הולדת רק שאתה שולח לעצמך את המתנות, אז זה בטוח טוב.
אני יושב בערב עם בחדר עם עוד 2 מטיילים, חבר וחברה, ודיברנו הרבה על ציוד ועל הארץ. כרגיל אני משתדל לשבור קונספציות שקיימות כאן בנוגע לישראל ומזועזע כל פעם מחדש מכמה השפעה יש לתקשורת על דעת הקהל.
השעה מאוחרת ואני עייף. אני מסדר את הדברים שלי בפינה בחדר, והולך לישון. מחר עוד יום מנוחה, מה רע?
לילה טוב מלייק איזבלה.
בוקר טוב שוב. היום החלטנו להישאר עוד לילה במוטל, במיוחד לאור העובדה שבעשרה הימים הקרובים לא נהיה בשום עיירה או במוטל.
אז מה עשיתי היום.. אכלתי.. נחתי, הזמנתי זוג גרביים בגלל ששלי מתחילות להיקרע.. אכלתי מקדונלדס. ונראה לי שזהו.
מחר נצא בבוקר חזרה לשביל בוולקר פס. יש הרבה עליות בדרך לקנדי מידווס אך זו רק ההתחלה לפני הסיירה.
התקלחתי שוב, אכלתי עוד, ועוד מעט אלך לישון..
אז, נתראה מחר. לילה טוב
Posted via Blogaway
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה