היום אני עוזב את העיירה ביג בר וממשיך צפונה. ההוסטל מבצע שאטלים לתחילת השביל וזה ממש מקל על העניינים. הכנתי ארוחת בוקר עם פנקייק מתערובת מוכנה מראש, יופלה, בננה ושוקו (היה לי כאב בטן אחר כך, לא ברור ממה)
לקראת תשע ראיתי את נועם מגיח והבנתי שהוא החליט להצטרף אלי, וממש שמחתי מזה. הוא עדיין נראה קצת מעוך אבל זה חלק מהקושי של המסלול. הוא מתגעגע הביתה וזה באמת לא קל . אני מקווה שאצליח לשפר לו את מצב הרוח. אני חושב שיש לו דלקת ויראלית, והוא בשלבי החלמה, אז אני מקווה שבאמת המצב שלו ישתפר בקרוב.
ההליכה החלה בשעה 10 והיום היה יפיפה, נופים עוצרי נשימה, הליכה פשוטה, צל, טמפרטורה טובה, באמת היה מושלם. עולם אחר מכמה ימים האחרונים.. נהניתי מכל רגע. הבעיה היחידה (או שלא) היא שכמעט ולא שתיתי מים. לאורך 19 המיילים היום שתיתי רק 2 ליטר. לא מספיק בכלל. מצד שני לא הייתי צמא. אז לא יודע.
במסלול אין הרבה אנשים יחסית. בחניון לילה ראינו כמה אבל הם לא היו הכי סימפטיים אז תפסנו את הפינה שלנו, הכנו ארוחת ערב והלכנו לישון. מחר או מחרתיים נגיע למעיינות חמים. זה הולך להיות חויה מגניבה לגמרי.
זהו עד כאן, לילה טוב ממייל 285 ליד הקקי של הסוסים.
Posted via Blogaway
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה