רוח. רוחות. בלי סוף. לא הצלחתי להירדם ממש מרוב שזה היה מציק. היה לי חם אך בחוץ הטמפרטורות היו לפחות ספרה אחת וזה לא היה כיף. נלך היום 18 או 25 מיילים, זה עדיין לא ברור. מרוב שקר אכלתי ארוחת בוקר באוהל והצלחתי לדחוף כמעט 1000 קלוריות מעוגיות, בייגל וגבינת שמנת. אין ספק שזה הולך להיות המינימום החדש בשביל שאוכל להניע בבוקר.
אנחנו מתחילים את ההליכה באיזור 7 בעלייה ואני נאבק קשות ברוח. זה כל כך מציק. כשהיא מלפניך כל תנועה נהיית איטית. כשהיא נושבת מאחורה כל צעד הופך לשני צעדים וזה נחמד לשתי שניות אבל מסוכן מיד אחר כך. כשהיא באה מהצד היא פשוט מעיפה אותי מהשביל וכל צעד מרגיש כמו עשרה. זה מעצבן וזה לא נגמר. היום ממשיך ונהיה לא כיף. השביל מתוחזק ברמה זוועתית אם בכלל. עצים שרופים זרוקים בכל מקום, שיחים רעילים מציפים את המסלול, צמחייה שפשוט מחקה מיילים שלמים מהשביל. היה חלק שהייתי צריך ללכת בדוך בתוך צמחייה בלי לראות מסלול, אחר כך להיתקע בעץ שפשוט עמד שם ועוד להיזהר לא לגעת בשיח הרעיל. זה היה מעצבן והמצב רוח שלי לא טוב. אני רץ קדימה, רוצה לגמור כבר את היום.
בשעה 2 אנחנו מגיעים לבית יערן, 18 מיילים מההתחלה. מוקדם מידי לסיים את היום ולכן נמשוך היום 25.5 מיילים, מעל 40 ק"מ, למתחם הקמפינג אקטון. דווקא מכאן דברים מתחילים להשתפר. ההליכה נוחה, והרוח לא מפריעה. 8 המיילים עד הקמפינג עוברים בשעות מעטות, ורגע לפני שאנחנו מגיעים בחור אדיר הציע לנו גלידה קרה וזה היה נהדר. אני ונועם מגיעים לקמפינג, מתקלחים, ורואים כ15 מטיילים כאן והאווירה טובה. קניתי פחית קולה וזו דרך אופטימית לסיים את היום. לפחות זה.
אני יושב עם מטיילים אחרים ושומע שהרבה מהם פשוט הלכו על דרך ג'יפים במקום מה שעברתי. זה.. לא יודע מה זה גורם לי להרגיש, אבל התחשלתי מהיום. הלכתי מרתון בתוך שביל נוראי, ואין ספק שאני יודע להסתכל על דברים אחרת עכשיו.
לילה טוב מקמפינג אקטון, מייל 430 בערך על הפיסיטי
תגובה 1:
עידן,
מצא חן בעיני המשפט" אין ספק שאני יודע עכשיו להסתכל על הדברים קצת אחרת".
ראש טוב.
המשך כך!
חני
הוסף רשומת תגובה