אוף. בוקר כבר ועוד מעט אצטרך לעזוב את הסאפליס ולצאת לשביל. אני אוכל בוקר עם נועם, יוגורט, שוקו, גבינת שמנת ובננה לקינוח.
אני שולח חבילה עם ציוד עודף לנתנאל ובעצם עכשיו הכל מוכן. אני מחפש את דונה, המלאכית, ומקבל חיבוק ענק ותמונה למזכרת.
אנחנו מקבלים טרמפ לתחילת המסלול והיום הולך להיות לוהט. הרוחות בהתחלה עוזרות לאוורור הגוף אבל אחרי חצי שעה בשמש אני מרגיש כמו עוף ל. אנחנו עוצרים להפסקה ואוכל את אחד מארוחות הבוקר שקניתי, מוצר של נייצ'ר ואלי. פאק. זה מגעיל! וקניתי אספקה של זה לכל הסיירה. איזה באסה. כשאגיע לתהצ'פי אני אלך לקנות מוצרים חילופיים, אבל כואב על הכסף. לא נורא. עדיף להשקיע ולא להתבאס בסיירה כל בוקר..
בחזרה לשביל.
חם, אמרתי, נכון? אז באמצע הדרך אנחנו מוצאים עץ מדהים ונחים יחד עם עוד 3 מטיילים. איזה כיף כאן. אחרי שעה המשכנו עוד קצת, ועצרנו לעוד חצי שעה. חם בלהות!!! אני מרגיש לא הכי טוב למרות שאני יודע שיש לי מלחים בדם ומספיק מים. זה ממש פסיכולוגי. אני עוצר לפרקים כדי לאגור כוחות. בדרך אני גם עוצר עם החבר שהכרתי בסאפליס בשם צ'יס (גבינה, כינוי השביל שלו) ומקבל קצת סקיטלס להעלות את הסוכר בדם. בסוף היום אנחנו מגיעים להייקר אואזיס (נווה מדבר למטיילים) שמתחזקים מלאכי השביל אנדרסונס. יש כאן קולה, בירה, צל (!!!!) וכיסאות לישיבה. אה, ומלא יתושים מעצבנים. אני ונועם נשאר כאן להלילה ויחד איתנו שאר המטיילים שהלכו איתנו היום. אני אוכל ארוחת ערב דלוקס שקניתי בוולמארט (עוף ואורז עם ירקות) והיום הזה הסתיים בחיוך. כיף.
עכשיו שאני באוהל אני מרגיש שהרצפה סופר עקומה. זה ממש לא נח. בסדר. נסתדר.
אז יאללה. מספיק להיום. לילה טוב מנווה המדבר למטיילים, מייל 571 מתחת לעץ האלון.
Posted via Blogaway
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה