פעם ראשונה בשביל שאני באוהל אחרי שבע בבוקר. אני מתהפך מהשק שינה, שוטף את הפה ויורד לסופר לקנות קצת דברים לאכול. השינה באוהל הייתה יחסית בסדר אבל יקח לי זמן להתרגל, זה בטוח.
היום הוא אחד מהימים שחלמתי עליהם הרבה זמן, אני לא הולך לעשות כלום. הייתי אמור לעשות כאן מיליון לוגיסטיקיות אוכל לוושינגטון, אבל עשיתי את זה כבר בבנד. איזה רוגע, אני יכול באמת לנח תודה לאל.
את רוב היום העברתי עם המטיילים האחרים והאווירה הייתה מצוינת. מצד אחד הייתה מטיילת בת 17 (!!) ומהצד השני בחור מבוגר שמצא את עצמו מאוחר, מכר הכל והלך את השביל עם ציוד שהשיג על הדרך. הסיפורים מוסיפים כל כך הרבה צבע ופרופורציה שזה מדהים וייחודי.
אז אין מה להגיד יותר מידי. בגלל שישנתי אצל שרק יומיים ולא הוצאתי הרבה כסף על מוטל הרשתי לעצמי להתפנק בהמון אוכל ולא לוותר על קלוריות.
היום עבר כמו שרציתי, ואני מוכן לוושינגטון מחר. אני מתרגש, וגמור מעייפות אני הולך לישון. לא לפני שאסיים לראות את הפרק האחרון של העונה הרביעית של משחקי הכס, ואעכל את העבודה שאין עוד פרקים. נצטרך לחזור לסרטים הא..
ועוד משהו. חודש מהיום אני חוזר הביתה. זה כל כך, אבל כל כל לא נתפס. פאק. אנשים פה כבר מדברים על איך הם חוזרים מקנדה הביתה..
לילה טוב מהחצר של שרק.
יום שישי, 22 באוגוסט 2014
יום מנוחה בקסקייד לוקס, ה-21 באוגוסט
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה