יום 111, ה-22 באוגוסט - וושינגטון

שש בבוקר. אני קם טבעי. מתחיל לארוז את הדברים לאט לאט, מנסה להבין איך לארוז את התיק עם כל הציוד שהתווסף. אחרי ארוחת בוקר זריזה אני יוצא בשש מהבית של שרק, וחוצה את גשר האלים לכיוון מדינת וושינגטון.
ההליכה על הגשר עוצרת נשימה. נהר קולומביה העובר מתחתיו עצום מימדים ופשוט יפה. יש ריח של שינוי באוויר, והגשר הזה הוא הדבר הכי סימבולי שיכול להיות.
לא עובר הרבה זמן, ואפשר להבין למה כולם אומרים שוושינגטון קשה פיזית  - השביל לא מפסיק לעלות.
אני מזיע כמו סוס, מנגב את הפנים כל כמה דקות עם הבנדנה שקיבלתי משרק, ודוחף עוד קדימה. הנוף יפה אך רוב ההליכה ביער נוח שחוסם את השמש.
היום שלי הרגיש כאילו נמשך אין סוף. בנקודה שחשבתי שיהיה לי נקודה שטוחה לישון לא היה כלום והייתי צריך לדחוף עוד ועוד, ואני גמור מעייפות. הירידות הכאיבו לרגל, אבל רחוק מאוד מהכאבים שידעתי לפני שבוע לדוגמה, זה בטוח משתפר.
בשש וחצי אני מוצא, תודה לאל, חניון לילה נח. כמעט 2500 מטר עליה ביום אחד. מזכיר את הסיירה. בנקודת הסיום יש גם קליטה סלולרית אז בכלל תענוג.
אפשר להגיד שהיום הראשון בוושינגטון היה מוצלח. לילה טוב ממייל 2180

גשר האלים

נהר קולומביה

עליות יות יות