יום 107, ה-17 באוגוסט

קצת אחרי השקיעה הגיעו למחנה עוד כמה מטיילים שעשו מלא רעש עד כמעט 10. זה אחד מהחסרונות כשיש עוד אנשים מסביב. אחרי שהם החליטו לפרוש לשינה נרדמתי תוך דקה לשינה עמוקה. בבוקר אני מתעורר ראשון ואחרי זמן מה מטיילת אחרת מקיצה ומשיחה קצרה מסתבר שהיא בכלל דוקטורנטית בפסיכולוגיה קלינית. אני חושב לעצמי: איזו הזיה. כאילו, מבחינתי היא סתם  מטיילת, אבל היא אשכרה פסיכולוגית, בת 25 כולה, וחיה ונושמת הליכה, ציוד והכל. כשיצאתי לדרך נוכחתי לראות שהשביל שטוח יחסית היום. אני גם מרגיש פחות את הכאב ברגליים וזה סימן טוב כנראה. אני פוגש הרבה מטיילי יום, כאלה שהחנו את הרכב לא רחוק ויצאו ללכת כמה מיילים לאוורר את הגוף בטבע. הריח של הבושם, או הסבון, או מה שזה לא היה שיוצא מהם פשוט משכר. איזה תענוג לאף. אני גם תמיד מחייך, מבסוט, אומר שלום ושואל מה נשמע. חלקם בכלל לא יודעים שהלכתי עד עכשיו 2000 ומשהו מיילים וכשהם מגלים זאת תמיד יש הפתעה חריגה שעוזרת קצת לאגו.
אני לוקח 2 הפסקות ארוכות, אחת כאשר גיליתי שיש קליטה סלולרית והתקשרתי הביתה ואינטרנט וכולי, והשנייה כשפגשתי את קאפרטון, סוג של מלאך שביל שנוסע עם הוואן שלו להמון מקומות על השביל ומפנק את המטיילים בגלידה ורוט ביר (סוג של גזוז בטעם ווניל). היה נחמד לשבת איתו כשעה וחצי, לייבש על הדרך את הדברים, וסתם לשחרר את הרגליים.
אחרי שיצאתי באיזור הצהריים שייטתי לאורך השביל, חושב הרבה, אבל בעיקר מבסוט שהכאב ברגליים פחות משמעותי. בשלב מסוים נגלה נוף מטורף של הר הוד, שממש שולט על כל האיזור. הוא נראה מרשים ממש כמו בגלויה. בגלל שהרגליים הרגישו די בסדר, החלטתי למשוך ליום של 28 מיילים. קצת לפני זה מצאתי נקודה עם שולחן, פח זבל, שירותים כימיים ומקום שטוח לאוהל. לא יכולתי לבקש עוד. אה, ויש כאן קליטה בפלאפון, ואין כמו קצת אינטרנט לפני השינה. מושלם לי.
אני רואה כאן זוג מבוגר שבדיוק אורז את הדברים לאוטו ויוצא. אני שואל אותם אם יש להם קצת אקסטרה מים ולצערי לא היה להם.
אני חוגג על השולחן שיש לי ליד האוהל ואוכל בנוחות ארוחת ערב. לא עברו 15 דקות והזוג חזר עם בקבוק מים מלא וטעים. איזה תותחים. כיף. פחות דאגה על הראש.
מחר יש לי 6 מיילים ואז אגיע לטימברליין לודג'. זה בית הארחה יקר ויש בו מסעדות, ואקח את הבופה ארוחת בוקר שכולם מדברים עליו. נראה מחר כמה זה  טוב.
שמונה וחצי, שקט מסביב, לבד, וכיף. אני הולך לישון.
לילה טוב ממייל 2102,ותודה למברכים על חציית 2100 מיילים.

הוואן וקאפרטון

הר הוד

שולחן, פח, שירותים, קליטה סלולרית. מושלם