הבוקר היה קר משמעותית. השרירים שלי כאבו קצת והרגל כנראה נמתחה בשינה וזה לא הוסיף. השכבה החיצונית של האוהל התמלאה בלחות אבל בגלל שזה אוהל נורמלי אני והציוד היינו יבשים לגמרי.
ג'ון ורוב, שני החבר'ה שאחראים על הקסם שביל, הכינו פנקייקים, חביתה ועוד כל מיני מאכלים לארוחת בוקר.
אחרי הליכה קצרה יחסית, החלטתי לחכות קצת ולראות איך אני מרגיש עם ההליכה, ואחרי שהבנתי שאני יכול לגרום רק נזק עכשיו החלטתי לבקש ממלאכים לקחת אותי לעיירה טראוט לייק שם אנוח. איזה כיף שיש קליטה בכל מקום.. באופן מדהים הם אפילו לא הסיסו ונתנו לי טרמפ של כמעט חצי שעה לעיירה. איזה אנשים טובים.
העיירה מקסימה ומבודדת, ויש עננות כבדה ברקע. הר אדאמס נראה באופק, מרשים כתמיד.
אחרי שאני מגלה שהחדרים הפנויים אזלו נפלה עלי מרה שחורה, והאישה בחנות (שם משכירים את החדרים) לא נתנה לרוחי ליפול והציעה לי לקחת מקלחת בחדר לפני שהיא מנקה אותו לאורחים הבאים. לא רק זה, היא גם עשתה לי כביסה חינם.
אחרי שלקחתי את הקופסה שלי עם האספקה (נשלח מבנד, להזכירכם) תכננתי לחזור לשביל. אחרי כמעט שעה התחלתי להתייאש וכשהתחיל לרדת גשם הבנתי שזה סימן מאלוהים שאני צריך להישאר בעיירה.
ביינתים אני ומטייל אחר יושבים ומדברים, והוא מספר שהוא מגיע מקנדה, אחרי שהוא הגיע ממקסיקו. הוא עושה יו יו. הוא התחיל באפריל 16, הגיע לגבול הקנדי ב-6 באוגוסט, ומקווה להגיע חזרה למקסיקו עד אוקטובר. מטורף. הוא אומר לי שהוא השיג טרמפ למחר והציע להצטרף, ואני, שמרגיש שהמזל מתחיל לשחק לידיים שלי, נענה במהרה בחיוב.
קצת זמן אחר כך אני פוגש מטיילים אחרים, והם מספרים לי שהם פגשו מקומי סופר נחמד והוא הציע להם לישון במרכז קהילתי של הכנסייה המקומית. בלי להוציא דולר, יש כאן שירותים, חשמל, חימום, גג וקירות וזה כל מה שאני צריך ויותר. בחוץ קר וגשום וכיף כאן כל כך.
בכסף שנחסך כביכול הרגשתי בנוחות לקנות עוד אוכל בחנות. מלבד אבוקדו שלא היה בשל הצלחתי למצוא כל מה שרציתי. אז מה רע.
זהו, אני מבסוט. מחר אחזור "לקרוע" את השביל.. בתקווה שלא יהיה גשום.
לילה טוב מטראוט לייק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה