יום 116, ה-27 באוגוסט

למרות הרוח והמזג אוויר אמש הלילה עבר חלק, ולא הייתה לחות בבוקר. אפשר להעריך את העובדה שאני יבש בוושינגטון.
כ-15 מיילים מפרידים ביני לבין דרך מהירה 12, או בשמה וואיט פס. אחרי הליכה עם מטייל אחר בה שוחחנו בעיקר על המצב הפנימי בקנדה, הגענו לקסם שביל של מישהי שמבשלת אוכל למטיילים. זכיתי בבוריטו מושקע עם כל מיני דברים טובים.
באותו זמן, כאילו מתנה משמיים, מישהי אחרת הציעה טרמפ לעיירה פאקווד, בידיוק היכן שאני צריך להגיע. אז אפילו לא בזבזתי דקה לתפוס את הטרמפ הקשה הזה.
בעיירה קצת נתקלתי בחוסר מזל כי היא מלאה לחלוטין במאות מטיילים שהגיעו ליריד השנתי. יש כאן עשרות דוכנים וזה נראה כמו שוק רמלה לוד מפותח. לצערי המקום היחידי שמצאתי היה חדר במוטל שעלה 60 דולר, ובגלל שאין כאן הרבה מטיילים לא מצאתי עם מי לחלוק. מצד שני שקט לי כאן, יש לי מיטה משלי, ופעם ראשונה שאני לא צריך להתחשב במישהו אחר. זה נח. מה גם שיש רק עוד 3 מקומות לישון בהם עד הסוף, אז מגיע לי קצת להתפנק.
ביום שבת הקרוב צפוי גשם, וזה קצת מתפקשש לי עם הכניסה לעיירה. באמצע הדרך יש בקתת הרים ואני אנסה לתזמן לינה בה בשבת בערב, מקווה שזה יעבוד.
זהו, שקט, אפשר ללכת לישון. אף אחד לא הולך לנחור פה (מזל שאי אפשר לשמוע את עצמך, הא?)
לילה טוב מהעיירה פאקווד.

קסם שביל של היפים