מעניין. המזרון החלופי שקיבלתי מהחברה בזמן שהם מתקנים את שלי התפנצ'ר בלילה. אני תוהה אם זה חד פעמי, ואם אני צריך להתקשר לחברה שוב. בכל אופן נבדוק את זה בלילה הקרוב. קר לא היה בלילה וכך גם לא בבוקר. הצעידה מתחילה בירידה תלולה ומיוערת לתוך עמק יפה עם מספר נחלים. כמו תמיד, אחרי הנחל מגיעה העלייה ושוב אני מטפס מאות מטרים לאורך מספר מיילים. באחת מהעצירות שלי מגיע מטייל פיסיטי שהולך לכיוון דרום ואומר לי שיש קסם שביל מטורף בנקודה שאני רוצה לסיים את היום. אני צוחק, כי בידיוק חמש דקות לפני התלוננתי שלא היה לי קסם שביל כמעט מקליפורניה. לכשנודע לי הדבר, ה-12 מיילים האחרונים היו מהירים כמעט ללא הפסקות. הרגליים שלי כאבו בחלק האחרון ואני כועס על עצמי שהתעללתי בהם ככה. אני תוהה איך לתת להם לנח. כמו שהובטח, בסוף היום חיכו רוב וג'ון עם קסם שביל מטורף. לא הספקתי להגיד שלום, ופחית גזוז, אבטיח ושישליק עוף היו ברשותי. הם לא הפסיקו לפנק ולפנק מכל דבר אפשרי. אין ספק שאין לי צורך בארוחת ערב היום..
איזה אדירים הם. יש כאן באמת כל מה שצריך. כשאני מספר לרוב על ההליכה והרגל, הוא מיד הציע לי לקחת אותי מחר בבוקר לעיירה סמוכה כדי לנח. חשבתי על זה קצת, ואמרתי לעצמי שאם אני רוצה לסחוב עד לקנדה זה יהיה רעיון טוב. הבעיה שלא יהיה לי ממש איך לחזור לכאן מחר כי הם חוזרים הביתה והדרך שמובילה לכאן היא בכלל דרך עפר לא סלולה. בכל אופן אני צריך לנח, כשאגיע לגשר אעבור אותו.
בכל אופן היה יום תענוג סה"כ עם סיום דומה. אני מבסוט מאיך שדברים מתנהלים. יאללה, לילה טוב מחניון לילה קרסט על מייל 2206,ותודה למברכים..
יום ראשון, 24 באוגוסט 2014
יום 112, ה-23 באוגוסט
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה