עוד פעם המזרון התפנצ'ר לי בלילה. מתסכל. אני די אובד עצות..
חוץ מזה לא היו דובים במחנה שהיו ידועים לי והיה די חם אז לא נורא.
ההליכה ביוסמיטי יפה כמו בשאר הסיירה, אבל היתושים כאן בתפוצה נרחבת. ברגע נתון היו עלי לפחות 50 בו זמנית. לפחות שלושתנו סובלים יחס. אדרבא שלושתנו, נועם קצר רוח היום. הוא התקדם קדימה כל היום ובקושי ראיתי אותו. אני ויאיר זחלנו קדימה, יודעים שאין לאן למהר ואפשר למרוח את הזמן.
בדרך פגשתי זוג ישראלים שמטייל כאן וזו הייתה חויה מרעננת. נקודת השיא של היום היא קלאוד רסט-אחת הנקודות הגבוהות ביוסמיטי והיא שולטת ב360 מעלות על כל השמורה. אין לי מילים לתאר כמה שהנוף מרהיב ויפה מכאן, רואים את העמק, את האלפ דומ, את האגמים והיערות הענקיים, פשוט הנקודה הכי יפה על המסלול עד עכשיו.
בדרך למטה אני רואה את העלייה הצפויה מחר להאלפ דומ ואני חושב לוותר על התענוג. קלאוד רסט היה גבוהה ב300 מטר, כך שלא אראה שום דבר חדש, והשיפוע הרציני והעלייה על הסלע פשוט לא מפתים אותי. מה גם זה לא חלק מהפיסיטי אז אני לא מרגיש חובה לעשות את זה.
התחייבתי לעצמי לפעול לפי המצפן האישי שלי בלבד בהחלטות כאלה, ואני חושב שאוותר על העלייה.
התמקמנו כבר בשלוש בצהריים לחניון הלילה החמים, ומחר החבר'ה יעלו להאלפ דומ ואני אמשיך לעמק. סגרנו גם חדר בעמק בו נישן מחר, כנראה ההשקעה הכי יקרה ולא שווה לתמורה אי פעם על השביל. המחיר נשאר במערכת.
לילה טוב מיוסמיטי.
בקצה העולם בראש יוסמיטי
ארוחת בוקר
בוקר
דור אבוד
הירידה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה