יום ארוך בתכנית, יותר מ-20 מיילים. בדרך נפגוש את אוכף סלדן שנחשב לפשוט וקל. באופן מפתיע, אחרי הגשם אמש, האוהל בבוקר לא היה לח. אני רואה ליד המחנה מספר צבאים יפים מדלגים ובוהים בי. נחמד.
בתחילת ההליכה הובן לנו שעצרנו מוקדם מידי וצריך להוסיף היום עוד מייל. באסה לאללה.
אחרי ירידה ארוכה נכנסנו ליער הלאומי סיירה ועזבנו את שמורת הטבע קינגס. גשר מרשים סימן את הגבול.
קצת אחריו התחילה עלייה ארוכה ותלולה שהתישה אותי לגמרי. בהפסקה גיליתי שיש לי ממתק אוראו ספייר וזה רומם את המצב רוח.
אחרי המעבר באוכף סלדן הגענו לנחל בייר (דוב). הוא נחשב לאחד הקשים לחצייה בסיירה אבל אני לא התרשמתי. בשביל למנוע מהרגל להישאר רטובה לשאר היום חציתי את הנחל ללא גרביים, יבשתי אותם מעט אחרי החצייה וספגתי את הנעל במגבת. תוך רגע שעטו עלי 30 יתושים והם תוקפים מכל מקום. באינסטינקט הישרדותי משהו שלפתי ברגע את רשת הראש שלי, שמתי כפפות חזרה וישבתי במנוחה. בגדי עשויים ניילון עובדה המקשה על היתושים לעקוץ דרכם. כשאגיע לעיירה הבאה, ממוט, אשטוף את הכל בחומר שנקרא פרמטרין שזה בעצם רעל לכל דבר שמונע מהם לשהות על הבגדים באופן כללי.
סוף היום התאפיין באיטיות רבה כי יאיר סבל מעייפות ובעיות ברגליים. בשעה רבע לשש הגעתי למחנה ובאיזור שש וחצי הגיעו יאיר ונועם שהלכו יחד. בשעה טובה נגמר יום קשה ולא כזה מספק. מחר נקום מוקדם, בחמש, בשביל להגיע לוי וי אר בזמן, כלומר לפני 10 בבוקר (מדובר בשבעה מיילים).
זהו.. יום בלי יותר מידי מילים, מה רע?
לילה טוב מחניון הלילה במייל 874
Posted via Blogaway
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה