בוקר בא, והפעם הכריז שהיום אין הליכה. אני מחכה הרבה זמן למנוחה הזו שכן הגוף שלי עייף אחרי השבוע האחרון. האוכפים, הגשם, המעברי נחלים.. אולי פיזית אני כבר הסתגלתי להכל אבל בכל צעד יש מטען מנטלי שלא מקל על ההליכה. העיירה מאמוט לייקס ממש מדהימה. יש בתוך העיר שירות אוטובוסים שלוקח אותך מנקודה לנקודה, לדוגמה מהמוטל לסופרמרקט הלוך חזור ובחינם. העיירה נקייה ממש, ויש בה המון מסעדות וחנויות ציוד. כל מטייל או אוהב הרפתקה כלשהי ירגיש כאן מהר בבית. דווקא המוטל 6 שהתארחנו בו היה קצת יקר ביחס לחדר הקטן וללא ארוחת בוקר. למי שמגיע לכאן הייתי ממליץ לבדוק מראש מקומות אחרים..
בכל אופן, מה עמד על סדר היום: ללכת לסופר לקנות אספקה + אספקה שאשלח בדואר לברידג'פורט, לתקן את הסדין שק שינה שלי, לקנות בטריות לספוט ולמשאבה של המזרון, לשלוח לנתנאל את המיקרוספייקס (אלו להליכה בשלג) לנתנאל, וחוץ מזה רק לאכול.
מבחינת אוכל, הספקתי לאכול בסאבוואי, במסעדה בשם אנג'לס, קרואסון במאפיית שאטס, פיצה טובה בזי פיצה (היה קופון 1+1 בעיתון, אש) ועוד בטח כמה דברים שאני לא זוכר.
להיות בעיירה זו באמת חוויה כיפית והחסרון היחידי הוא הרגע שצריך לעזוב את העיירה. אולי גם ההוצאות הגדולות מהוות חסרון אבל.. אי אפשר בלי זה.
יש לי הרבה מחשבות עכשיו בראש, ובעיקר כולן ממוקדות בעתיד הקצר: כניסה ליוסמיטי ואחרי יציאה מהסיירה הגבוהה. זה ממש נקודת ציון בדרך.
שיהיה לילה טוב ממאמוט, וספציפית ממוטל 6. הבינוני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה