וואו. איזו שינה. הרבה זמן לא נרדמתי כל כך עמוק ועד כל כך מאוחר. שבע וחצי עכשיו וחם ונעים בחדר. נועם ויאיר עדיין ישנים ואני קם ומכין לי בייגל עם חומוס, שותה שוקו ואחר כך יוגורט.
שלחתי היום בבוקר את החבילות שהייתי צריך בדואר, וחזרתי לסדר את כל הדברים שלי חזרה לתיק. אנחנו נצא למסלול היום בשביל לעשות יום קצר, משהו כמו 7 מיילים. המזג אוויר קפוא בחוץ. נוחתת עלי מין באסה ופחד שיהיה קר גם בלילה (בו אהיה בשטח היום) ואני רוצה אפילו להישאר עוד לילה במאמוט לייקס אבל יודע שזה בלתי אפשרי בגלל מגבלת הזמן (יאיר צריך להגיע לעמק יוסמיטי עד ה-21).
אני חושב על לקנות מעיל פוך חם יותר, חושב על המעיל שיש ליאיר, גולייט ביטרוט שעולה כ-200 דולר אבל הייתי מעדיף את המונטבל מיראג' שעולה 310. אין לי ממש את הכסף כרגע אבל המחשבה על הלילה הקר האחרון והמזג אוויר עכשיו מובילים אותי לדרך חד סטרית. אני אנסה לראות איך אני מרגיש עד העירה הבאה, ברידג'פורט, שאליה אגיע בעוד כשבוע, ואחליט אז.
אנו מגיעים לרד מידווס, הנקודה ממנה אפשר לחזור לשביל, בשעות הצהריים והרוחות עזות, אך הרבה יותר חם ממאמוט לייקס משום מה. איני מוצא הסבר הגיוני. מצב הרוח של שלושתינו טוב, ואחרי בייגל עם גבינה בטעם שוקולד (כמו שהתחילו למכור בארץ) יצאנו לדרך. כעבור זמן קצר הגענו לדוויל פוסטפייל שזה פשוט המון סלעים שחורים שכאילו נחתכו בסכין מההר . צירפתי תמונה. מדובר בתופעת טבע ממש מרשימה. ואם כבר מדברים על דברים מרשימים, אני חושב שוב על איך האיזור הזה של מאמוט מתוחזק ומרושת באופן מושלם להחריד עבור המטיילים. האוטובוסים שעוברים כל חצי שעה מאפשרים לך לראות המון מקומות בזמנים קצרים. הנהגים גם מאוד אדיבים ומסבירים על העצירות בדרך ומה אפשר לראות. הכל פשוט מושלם למטיילים, כמו שאמרתי.
ההליכה נגמרת בשש בערב וקר והרוחות עזות. אני ממש מפלל ללילה שקט.
לילה טוב מהחניון לילה במייל 909 על הג'יי אמ טי (היה קטע בחירה בין הפיסיטי לג'יי אמ טי, והאחרון יותר יפה).
Translate
יום שלישי, 17 ביוני 2014
יום 53, יום 17 בסיירה, 16 ביוני
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
2 תגובות:
הקיר קצת מזכיר לי את בריכת המשושים בזויתן.
ד"א ממש כיף לקרוא את הבלוג!
הקיר קצת מזכיר לי את בריכת המשושים בזויתן.
ד"א ממש כיף לקרוא את הבלוג!
הוסף רשומת תגובה