לילה מוזר. לא הצלחתי לישון משהו אבל מה זה כבר משנה. יצאנו בעצלתיים בשבע וחצי לדרך. הדרך התחילה בירידה נחמדה לצד נוף מרשים. כעבור מספר מיילים הלכנו לכיוון ואדי ומילאנו מים. אני משתף את נועם ויאיר בחששות שלי מהיום בגלל הגובה הרב (מעל 3400 מטר) ומהקור בנקודת הסיום הפוטנציאלית ואני מציע שנתקדם קדימה בשביל לרדת בגובה. לא הייתה ממש הענות או התעניינות והיום המשיך. הרגשתי טיפה באסה בגלל זה - ציפיתי לקצת יותר התפשרות או לפחות להראות ניסיון לגשר על הפער..
בכל אופן, מתחיל להיות לי קשה עם הקצב ההליכה האיטי יחסית וההפסקות הארוכות. לא שיש לי לאן למהר, אבל לפעמים יותר קשה להישאר במקום בחוסר תעסוקה. ברור לי שזו חלק מההתפשרות שאני צריך ומוכן בשמחה לעשות בשביל לשמור את יאיר איתנו ואין לי בעיה עם זה. אבל עדיין אני צריך להתרגל לכך וזה לא קל. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לזה תרומה ענקית בהסתגלות לגבהים.
בצהריים אנחנו מגיעים לזרימת מים שנובעת מהפשרת שלגים. אנו מעל 3000 ואין כמעט שלג בשום מקום, אך מקור זה מהפשרת שלגים. זו הנקודה האחרונה עם דיווח מים (עד עכשיו היה דיווח מתעדכן של מטיילים על מצב המים והמקורות, וכאן, בפוייסן קריק, זו הנקודת דיווח האחרונה שכן בסיירה לא אמורה להיות בעיית מים). זה די מרגש שכן המסמך הזה היה החשוב ביותר בדרום קליפורניה, במדבר, שם המקורות מים אינם אמינים והרבה מהם לא זורמים. ממש מרגיש שעברנו שלב. היום ממשיך ואני רואה במפה סימון לאגם כמאה מטר מהשביל. נועם חיכה על המסלול ואני הלכתי לראות אותו. הוא היה יפיפה כל כך ומרשים, כאילו ההר נחצב במיוחד עבורו. המים היו ממש נקיים ומילאתי 3 ליטר להמשך היום ולחניון הלילה. אנו ממשיכים ללכת באיטיות ונחשפים לנוף מרהיב של הסיירה: באמצע עמק ירוק ענק, בקצה הרים מושלגים, ועצים שוטפים את העיניים מכל נקודה. מדהים.
בכל אופן, ההליכה האיטית גרמה לי לשקוע במחשבות, בעיקר על הימים האחרונים, ושורה תחתונה הרגשתי היום שאני צריך קצת שקט ומרחב לעצמי וזה גרם לי להרגיש פחות בנח ופחות קשור לנועם ויאיר. זה הודגש בנקודה הקודמת, כאשר אני מושך קדימה בגלל שיקולי קור, יאיר שמעדיף לא להעמיס וקשה לו ונועם שבאופן טבעי הולך עם מה שיאיר אומר ובצדק. הייתי קצת בעמדה שאני לא אוהב, ואני מעתה אפסיק עם התכניות וקביעת הלו"ז והדחיפה קדימה כי אין לזה פרקטיקה. מעדיף לזרום עם מה שיש ולהרגיש בסדר ולא השוטר הרע. אנו חונים בגובה 3400 מטר, ודי קר פה. אני מקווה שהלילה יעבור בשלום. מחר נגיע לנקודת הבסיס לפני הר וויטני, ומחרתיים נתפס לפסגתו. לילה טוב מייל 753, איפה שיש הרבה רוחות קרות.
Posted via Blogaway
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה