יום מנוחה בלון פיין, 5 ביוני

נרדמתי באחת בלילה, והחשוד המיידי הוא משקה מאונטן דו (נראה לי שזה משקה אנרגיה) ששתיתי שעה לפני השינה. בבוקר התחלנו בהתארגנות לקראת מעבר למוטל אחר יותר מפנק אך אחרי סקר שוק החלטנו להישאר באותו מקום, בהוסטל לון פיין.
כל היום היו סידורים וארגונים - להביא חבילות מהדואר, להחליף גרביים ולשלוח אותם חזרה למפעל, לקנות אוכל, לנקות את הציוד, לחדש מלאים וכו'. למרות שאני ממש צריך מנוחה אני לא אצליח למצוא אותה בעצירה הזו כי אני טרוד על המקטע הבא - אורכו שישה / שבעה ימים, ובדרך עוברים ב-4 אוכפים בגובה 4000 מטר, נהרות גדולים ותנאים לא פשוטים. האמת שלאחר הימים האחרונים אני (וגם נועם ויאיר) הרבה יותר מחושלים ומוכנים. אני מוציא מהתיק את המכנס גשם והכיסוי גשם לתרמיל בשביל להוריד קצת משקל. אני משנה גם את האוכל ועושה את המקסימום לקחת אוכל משביע מזין ומשמח (הכל איכותי מהשורה הראשונה). אני לוקח הפעם יותר נייר טואלט ומגבונים לחים שכמעט ונגמרו לי.
אחר כך אני מחליף את החוד של אחד ממקלות ההליכה שהתבלה ועוזר לנועם להחליף את שלו (המח ניצח את הכח בקטע הזה). נועם קנה מזרון חדש והצלחתי להשיג לו הנחה מהמוכר שהכרתי כמה דקות לפני.
לון פיין היא עיירה די מעפנה, אבל אי אפשר להתלונן כאשר הכל, אבל הכל במרחק 150 מטר מהחדר בהוסטל. זה כל כך נח שזה מדהים. וחוץ מזה יש כאן מקדונלדס.
בצהרי היום אני מרגיש טיפה מתוסכל כי נועם ויאיר רצו לאכול מקסיקני ואני רציתי המבורגר. זה לא סתר את העובדה שאכלתי בוריטו ובערב סעדתי לבדי במקונלדס והתפוצצתי עד אפס מקום. לאורך כל הערב ענן אפור ענק מרחף בסיירה, ספציפית מעל הר וויטני שרואים מהעיירה. התחזית אומרת סיכוי נמוך לגשם אבל זה נראה מפחיד. בכל אופן, אני ישן במקום בטוח וחם היום.
מחר נקום בבוקר ונסע לכיוון אינדיפנדנס ומשם חזרה לשביל (בתקווה שיהיה טרמפ). אפנק את עצמי בכריך סאב וואי לארוחת הצהריים. תשע בערב, וממחר מתחיל אחד המקטעים הקשים היפים והמרגשים על המסלול. בהצלחה לנו. לילה טוב מלון פיין.

עננות כבדה מעל הר וויטני

Posted via Blogaway