יום 87, ה-24 ליולי

וואו איזה לילה קר. כל האוהל שלי רטוב מהתעבות וכך גם השק שינה. היה לי אשכרה קר. באמצע הלילה שמתי את המעיל פוך ואני מאושר שלא שלחתי אותו קדימה לאורגון.
היום קמנו מאוד מאוחר לבקשת נועם. מאוחר היה רבע לשבע. פירקתי את האוהל ופרסתי את כל הציוד בשמש להתייבש, זה עבד מעולה. היום נלך 25 מיילים באיזי ונסיים מוקדם, גם לבקשת נועם. אני מתעודד קצת ושמח שהרפתי מכל מה שהיה אתמול, והולך בלב שלם. אנחנו עוצרים די הרבה, משחררים את הגוף ומכניסים לו מזון. הנוף שנשקף מרשים ומיוחד ואחרי הרבה זמן עם מראות מונוטוניים משעממים הגיע הזמן לשינוי מרענן. בדרך אנחנו עוברים בדרך מהירה ושם היה קולר ריק מפחיות גזוז לצערי אבל הייתה שם ארוחת ערב מהסוג היוקרתי וזכיתי בלזנייה להיום.
בחמש וחצי סיימנו ללכת ומצאנו נקודה נחמדה ליד הרבה קקי של פרות. קר, ואני משתמש במעיל פוך. שוב אני מאושר שלא שלחתי אותו קדימה.
אני מקווה, שהלילה תהיה פחות התעבות, בכל זאת אנחנו לא ישנים באדמה ביצתית כמו אתמול ויש עצים מעליי. זהו, אין מה להגיד. היה היום טוב וטוב שהיה. מחר נתקדם עוד קצת לכיוון העיירה אתנה.
לילה טוב ממייל 1576,ליד הקקי של הפרות. יש פה כל כך הרבה קקי, אבל איפה הפרות?

אסקפיזם

אני והקקי