נחמד להיות בעיירה, בחיי. אני חושב שזה אחד הדברים שאני הכי אוהב בטיול הזה - לקום בעיירה. זה מרגיש נח, לא לחוץ, אין צורך לקפל מזרן שק שינה ואוהל.. לדחוף ארוחת בוקר מהר - לצחצח שיניים בחיפזון.. בקיצור זה כיף. ארוחת הבוקר כביכול שהמוטל הגיש היה קורנפלקס ופרי. לא הייתי צריך יותר מזה. אני ונועם יוצאים ראשונים מכל שאר המטיילים (להערכתי היו באיזור ה-15 בעיירה) חזרה לשביל. אישה מקומית הציעה טרמפים למטיילי פיסיטי ואני ונועם קפצנו על ההזדמנות. אחרי נסיעה קצרה הגענו לאיזור מפלי בורני. המפלים מרשימים בעוצמתם והיה מרתק לראות איך כל המים נוזלים ונופלים מתוך הסלעים. היה קר קריר ליד המפל וזה היה מצוין. בקפטריה של השמורת טבע מפלי בורני קנינו גלידה קרה בשביל לצנן את הגוף. חם מאוד, באיזור ה-35 מעלות. אחרי שיצאנו חזרה לשביל הגענו לנקודת מים והרגשתי צורך לנח כי הברך שלי כאבה מעט. כשהלכתי למלא מים, החלקתי על סלע והרגל שלי קיבלה טבילה במים. על הדרך גם נפלתי על הכתף וזה כאב. זה בעיקר כאב למורל שלי היום והרגשתי מדוכא.
לקחו לי דקות ארוכות להתאפס על עצמי. יבשתי את הנעליים בשמש (מרוב חום הם התייבשו כמעט לחלוטין ברבע שעה) ושתיתי את המשקה אנרגיה ההוא. זה היה מוזר, אבל כמה זמן אחרי שהתחלנו ללכת שוב אני יכול להגיד בוודאות שזה מורגש. אני מקווה שכל הקפאין הזה לא עושה נזק.
בכל אופן, החלטנו היום להאריך את היום מ-16 מייל ל-20. התוצאה היא שהגענו לחניון הלילה בשמונה וחצי בערב. הרבה מאוחר ממה שרצינו. מיהרנו לעשות הכל כי השמש כבר שקעה ולא כיף להיות בחוץ בחושך, זה גם מפחיד.
בתשע וחצי נכנסתי לאוהל, ניקיתי את הרגליים עם מגבונים לחים, עברתי לבגדי שינה ונמרחתי על המזרון להירדם.
אני מאמין שארדם בקלות היום, אני כל כך עייף...
לילה טוב מייל 1444
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה