יום 82,ה-19 ביולי

אפשר להגיד על היום שהוא התחיל באופן מבטיח ונגמר כצפוי. כל ההליכה עד השעה עשר לוותה ברוח קרה ונעימה שגרמה לי לחשוד שסופה מתקרבת. אך הכל מלמעלה שקט ואין עננים, וכל הנוף בקושי נראה כי יש משהו באוויר שגורם לראות ממש גרועה. באחת ההפסקות עצרנו עם מטייל נוסף שאמר שלדעתו זה העשן שהגיעה מהשריפה באורגון (סגרו שם את הפיסיטי גם - ליד הר ג'פרסון). לקראת הצהריים חזרנו שוב לחום האיימים והטיפוסים החשופים לא עזרו להרגשה. העור מרגיש כאילו מצופה בגריז וחוסר המקורות מים בקטע מקשה לשמור על שפיות.
אקדים את המאוחר ואומר ששתיתי היום למעלה מ-7 ליטר מים לאורך 27 מיילים, אולי זה יעזור לכם להאריך את החום (כנראה שלא).
ברגע מסוים הייתה קליטה בפלאפון ואני מקבל הודעות ורואה באינטרנט את המצב בארץ. זה מאוד מוזר לראות את המתרחש מכאן, אלפי מיילים מהבית. את מלחמות השמאל והימין, את במבצע הקרקעי, את החיילים הנהרגים.. כאן אפשר גם לראות ולשמוע מה קורה בצד השני די בקלות וזה לא מעודד. אפשר גם לראות כמה צה"ל מנסה להילחם במדיה ובתקשורת וזה שונה בתכלית מהעבר.
נורא קל להיות ריאליסט בפיסיטי כי העיסוק היומי שלך הוא בהווה ובפרקטיות של כל דבר. קל להביע דעה - כי כולה אלמנטרית, נטולת צבעים.
על אף שקשה לי עם המצב בארץ אני שמח שאני כאן. דבר אחד בטוח - לא צריך את המלחמות האלה. אמנם זה כלכלי, אמנם צה"ל צריך כבר להשתמש בכל האמלח שנרקב במחסנים, אמנם צריך להחזיר לפעילות מבצעית את כל החטיבות המיותרות כמו גבעתי ונחל, אבל גם זה ברור שלשמאל, או לאלה שלא מעוניינים במלחמה - אין פתרון יותר פרקטי ופרגמתי מכניסה של כוחות קרקעיים לעזה. גם השמאל וגם הימין רוצים שקט, ההבדל ביניהם הוא הדרך להשיגו.
אחת הבעיות לדעתי בעת מלחמה היא התנהלות האזרחים. השטחיות והבורות של האזרחים מכל המעמדות בארץ (ושל אזרחים בכלל) לא תעלם לעולם וזו הסיבה שמלחמות וחוסר קונצנזוס תמיד יהיו. הרי כולם אוהבים להשמיע את דעתם וכולם אוהבים להיות צודקים, אבל הדבר הכי טוב שאזרחים בארץ יכולים לעשות לטובת מדינתם הוא פשוט לשתוק. לשתוק, ולספוג מידע מכל החזיתות, גם אם הוא לא מתאים בדיוק לדעה האישית שלו. אחר כך, כשהכל יגמר והפוליטיקה שוב תנצח (הרי מלחמה היא המשך הדיפלומטיה), אז צריכים כל החכמים ובעלי הדעה להשפיע על מדיניות הממשלה.
על אף שאני בפיסיטי הלב שלי בארץ, וזה המקום והבית שלי. אני אחזור הביתה כנראה חכם ונכון יותר ממה שיצאתי, אבל אני שמח שיש לי את היכולת להתעדכן. יש לי את היכולת לפתח כאן דעות מוצקות יותר, כאלה שהיה לי המון זמן לחשוב עליהם מכל זווית אפשרית.
בכל אופן, היום סיימנו 27 מיילים עד שש וחצי. איזה כיף לסיים שיש עוד אור ואין לחץ. יש כאן נחל ליד, ושטפתי את הרגליים במים הקרים. זה היה נהדר.
מחר יש עוד יום קשה, כרגיל.
לילה טוב ממייל 1472

שאסטה באופק

אולי לא רואים, אבל סימנתי את הדרך לנחל בעזרת רוג'ומים