יום 68, ה-3 ליולי

לילה טוב היה. בבוקר היה קצת קר, איזור ה-7 מעלות לדעתי, אבל זה לא הפריע להתארגנות הבוקר. ההליכה היום כשאר הימים, מעייפת וארוכה, עושים הפסקות, אוכלים, מתרשמים קצת מהנוף. נועם עם האזניות ואני מקשיב לצעדים שלי ולסביבה. הכל כרגיל. אבל חם ממש עדיין. אני שמח למצוא קליטה בכל מיני מקומות ולשמוע מה קורה בבית. אני מרגיש שאני צריך קצת חיזוקים ואין ספק שכל שיחה כזו עושה את העבודה.
הרגליים שלי עייפות, אבל לא נורא.
בארבע וחצי אנחנו מסיימים כמעט 23 מיילים ופוגשים את דייב, מלאך מקומי מרינו, והוא מביא לנו גזוז קר וטרמפ לטראקי. אחרי שעשינו קניות פגשנו את גרג, בעלה של ג'אנט, אותה אחת שתארח אותנו כאן. גרג אדיר ועוזר לנו בהכל. הוא לוקח אותנו לבית היפיפה העשוי כולו מעץ ונותן לנו לעשות מקלחת ועושה לנו כביסה לבגדים. לאחר מכן יצאנו שלושתנו לפגוש את ג'אנט במסעדת פיצה מקומית. הם ממש אדירים ונותנים לנו להרגיש חלק מהמשפחה. חזרה הביתה, ניסיתי לעזור לחבר להם פטיפון למערכת קולנוע ביתית ולכשמתי לב שאין את הכבל הנדרש הצעתי מה לקנות ולאן לחבר. אחר כך דיברנו על ציוד והסברתי שבוושינגטון אני כנראה אחליף אוהל. ג'אנט אמרה שהיא מתנדבת בצוות החילוץ וההצלה המקומי וכחלק מזה היא מקבלת הנחה משמעותית על האוהל שאני רוצה להשתמש בו. באדיבותה הרבה הזמנו יחד את האוהל אליה הביתה ואמרתי לה שאתקשר כשאתקרב לנקודה שאצטרך אותו והיא תשלח לי אותו בדואר. איזו אדירה!!
טוב, מאוחר, כמעט 11 בלילה ואני רדום לחלוטין. אני הולך למיטה, מניח את הראש, ונרדם לגמרי. לילה טוב מטראקי מביתם של גרג וג'אנט.

אנחנו והמלאכים