יום 71, ה-6 ביולי

בשש וחצי נועם עושה לי השקמה ואני זועף בו קצת שזה מוקדם מידי ואנחנו בעיירה בכל זאת, אפשר לישון עוד קצת. אני לבסוף קם בשבע ומקפל את האוהל. רוב המטיילים האחרים שישנו כאן איתנו, כעשר במספר, טרם התעוררו. אני הולך לשירותים שעל יד הכנסייה (כי אין שירותים אצל "המלאכים", וגם לא מים, פח, ומיליון דברים אחרים שצריך.) אני מטעין קצת את הפלאפון בשקע נסתר באחד מהבניינים והולך אחרי זה להתקשר הביתה דרך רשת וויפי ששמעתי בטעות את הסיסמא שלה. אני ונועם יושבים לאכול במסעדה של המלאכים ועבור שישה דולר קיבלנו ביתה מקושקשת עם 2 חצאי לחם שעברו בטוסטר. זה היה די עלוב ולא משביע, אבל שיהיה.
ניסינו לתפוס טרמפ ישר אחרי ונועם המיואש רצה ללכת את הכביש ברגל. אני, שלא רוצה להוסיף עוד צעד שלא צריך, מחזק את נועם ואומר שהמזל איתנו ויהיה בסדר. ואכן, בעבור כחצי שעה עבר מקומי שהקפיץ אותנו.
ההליכה היום בחום נוראי ותלולה מאוד. כבר בכמה קילומטרים הראשונים אנחנו חוצים כאלף מטר עלייה מצטברת, ואחרי מעבר קצת במפות נראה שכל הזמן הקרוב (קרי השבועות בצפון קליפורניה ) הולכים להיות קשים, אולי לא ככה קשים, אבל ברמה גבוהה שייאשה אותנו קצת. העליות והתוואי לא באמת קשים מידי, הם אפשריים, אבל כשמוסיפים את פקטור החום זה נהיה סיוט. אנחנו מושכים בין הפסקה להפסקה, בין גבעה לירידה, ומעבירים את הזמן בהליכה מונוטונית. אנחנו מנסים לעודד אחד את השני בכל מיני דרכים וזה אכן עוזר.
לקראת שש סיימנו את היום ולא רחוק מחניון הלילה יש מעיין עם מים קרים ומדהימים והרשתי לעצמי לשתות ממנו ללא פילטר טיהור. זה היה ממש מרענן. הצלחתי גם לשטוף קצת את העור הספוג בזיעה וחול.
עד כאן, נתראה מחר. לילה טוב ממייל 1216 ליד הביצה.
נ.ב תודה למברכים על חציית 1200 מיילים, עוד מעט חצי..