הטמפרטורות צנחו הלילה אבל הצלחתי לישון כראוי. זה קצת מעצבן שהימים מתקצרים. הזריחה קצת אחרי שש במקום בחמש וחצי, והשקיעה כבר בשמונה במקום כמעט תשע.
אני אורז ודוחף הכל לתיק ויוצא לדרך לשמונה מיילים לסטיבן פס, משם אתפוס טרמפ למלאכים דינסמורס.
הדרך הקצרה מכילה שני אוכפים ואני כבר עם הלשון בחוץ. אין לי כח לטיפוסים האלה. בדרך אני גם נספג במים מכל הצמחים שעוטפים את צידי השביל. לקראת עשר אני מגיח לכביש, וכעשרים דקות אחר כך עולה על טרמפ עם מטייל פיסיטי לשעבר. הוא לקח אותי לסניף דואר ומשם ישר לדינסמורס. הסתדרתי לא רע.
הדינסמורס הם מפעל קטן למטיילי פיסיטי. יש כאן הכל. חדר עם מיטות, מקרר ומיקרו, מקלחות, כביסה, בגדים ללבוש בזמן שעושים כביסה ועוד ועוד ועוד.. אדירים.
בצהריים אני מצליח לתפוס טרמפ נוסף לעיירה סמוכה כדי להגיע לסופר. שם קניתי מלא דברים טעימים שרציתי וגם קצת בשר כדי לעשות אותו על הגריל בארוחת הערב.
כמאתיים מיילים נותרו, איזה פחד. אני מתרגש. התיק הולך להיות בין הכבדים ביותר, בגלל כמות האוכל וציוד הגשם, אבל לא נורא. עברתי קשה מכך.
אפשר להגיד לילה טוב מהדינסמורס.
אגב, סביר שלא תהיה קליטה עד קנדה כמעט. נתראה.
2 תגובות:
עידן יקר שלי,
נחתתי ממינכן עם הבוגרים של ניצן, לפני שלוש שעות מתקשה להירדם ומיד הולכת לקרוא את הבלוג שלך ולהשלים את הימים שהחסרתי.נושמת עמוקות, מתקשה לעקל את ההרפתקאות שאתה עובר, מלאת דאגה ומלאת גאווה!!!, אני קוראת את הלבטים שלך, את הגיגך, וחושבת איך תחזור למציאות הישראלית היום יומית? החויות שלך כל כך מיוחדות וייחודיות, הפערים של ימי המסע הזה לטוב ולרע,לבין חיי היום יום? ומאידך ברור לי וגם לך שיש לחזור למציאות! ויש מחויבויות, צרכים רצונות ומשאלות ועם כל זה תצטרך להתמודד.
אני מחכה בקוצר רוח לראות אותך ולחבק אותך, וכל כך גאה בך , אתה לא מבין כמה!!! אני איתך במסע הזה כל יום ממרחק מיילים עצומים כמובן יבשה ותחת קורת גג אך בלב אני איתך כל יום.סופרת את הימים לחזרתך ועם זאת הרגשות מעורבים. מקווה שמזג האוויר יעשה חסד עימך בימים האחרונים הללו ותוכל להנות מהם.
חיבוק גדול גדול והמון נשיקות אוהבת אותך אמא.
היי דין דן
לפני מספר דקות קיבלנו ממך הודעה מה- gps שסיימת את המסלול!!!
באמת לא יאמן , אני ואבא מסתכלים שוב במפה שהשארת לנו בבית ולא מעכלים את המסע שעברת. היתכן? איזה מרחקים הלכת? נראה לנו שזה מסע מרתק ומורכב כל כך, ובטח נשמע ממך סיפורים כשתחזור הביתה.
אנו סופרים את הימים והשעות...
איזה קטע שהצלחת לראות גם דובי.....נראה לי שלא היה דבר שלא חווית במסע זה, בדיוק כמו בספרים...
אתה כנראה עתה בדרכך לונקובר היפיפיה תהנה מכל רגע ומכל מראה אולי תספיק לפרגן לעצמך בקצת קניות...ביי מלאך שלי!
הוסף רשומת תגובה