ישנתי בינוני אבל מה זה משנה, עוד כמה ימים אני מסיים.
בבוקר אני פוגש באבי, יהודי גבר מטקסס ושמחתי להחליף איתו כמה מילים בעברית.
בשמונה אנחנו יוצאים שלושה מטיילים למאפייה המקומית שנחשבת לטובה במסלול. הבעיה שזו לא באמת מאפייה כמו שאנחנו מדמיינים בארץ. הם פשוט אופים כל מיני עוגות ודברים אמריקאים. המאפין שאכלתי היה בינוני פלוס. בהחלט יקר פה.
בזכות אבי הצלחתי להתקשר דרך טלפון לווייני הביתה להגיד להורים שאני בסדר ומגיע לגבול עוד כמה ימים. זו הייתה הקלה משמעותית בשבילי והייתי אסיר תודה לאבי ששילם על השיחה.
אחר כך החלטתי שאני יוצא היום חזרה, אני רוצה לסיים את המסלול כבר. אני מתקלח, עושה כביסה, אוכל עוד, ואצא לדרך. בעוד חמישה ימים כנראה אגיע למנינג פארק בקנדה, נקודת הסיום.
אחר הצהריים אני לוקח את האוטובוס חזרה לשביל, עושה כמה מיילים, מקים מחנה והולך לישון.
לילה טוב
יום שבת, 13 בספטמבר 2014
יום 129, ה-9 בספטמבר - סטהיקן
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה