התחזית אומרת שהיום גשום, והינה, כמו לפני יומיים, גם היום אין ראות ואני יוצא מהאוהל לתוך ענן ערפל לח ועצום.
אני יוצא לדרך אחרי הרבה זמן התארגנות בגלל תרגולת גשם, והפעם אני לומד מטעויות. כל הציוד בתיק נכנס בתוך שק אטום למים. הכיסוי של התרמיל כבר מוכן ומולבש כראוי. לבוש הגשם מוכן לשליפה במהירות.
אני יוצא לדרך קצת לפני החבר שישן איתי בחניון הלילה, וכולי תקווה שהתחזית פספסה והכל יהיה בסדר.
היום התחיל בטיפוס ארוך וקריר לאוכף. ממנו רואים אגם יפיפייה ואת כל העמק פרוס. בשמיים יוצאת לפתע השמש ואני קופץ על ההזדמנות ליבש את האוהל מכל הלחות שהצטברה. המצב רוח שלי בשמיים ואני נהנה מההליכה. לקראת הצהרײם אני מזהה באופק גוש עננים מהסוג שהגוף שלי למד להיזהר ממנו, זה מרגיש כמו האינסטינקט ההוא שמזרים אדרנלין כשיש סכנה. אני חושב לעצמי כמה זמן אני מוכן ללכת בגשם ומגיע למסקנה שבהתחשב בכמות אוכל שיש לי (כמעט חצי יום אקסטרה) אני יכול להרשות להגיד אפס. ופאק איט, אז מה אם אגיע אחרי יום לעצירה הבאה.
זו פעם ראשונה שאני מוכן מוותר על ההגעה לנקודת הסיום שתכננתי. לקראת שתיים מתחיל טפטוף ואני כבר מבין את המסר. אני צריך להחליט: ללכת בגשם או לסגור את היום. וכמו שהכותרת מלמדת, אני לומד מטעויות. בשלוש אני מקים אוהל ומתחפר בו עד הלילה. כארבע שעות רצוף ירד מבול ואני כולי מחוייך ומבסוט באוהל רואה פרקים של בית הקלפים אחד אחרי השני. איני יודע ממה אני יותר מאושר: מהעבודה שניצחתי את עצמי, או מהעובדה שאני פשוט יבש. אין לי מושג, אבל אני גאה בעצמי ומרגיש שלם יותר מתמיד.
אז, אחרי יום קצר במיוחד של 15 מיילים, אפשר להגיד לילה טוב ממייל 2445.
עדכון קל. בשעה שמונה התחילה רוח פרצים ומבול מטורף ורעמים וברקים בעוצמות משוגעות וכל האוהל רועד ואני מקווה שהוא יחזיק מעמד. וואו. מזג אוויר משוגע. אני לא חושב שהייתי בסופה כזו אף פעם. איזה אושר שיש לי אוהל טוב, רק המחשבה שהייתי צריך להתמודד עם האוהל הקודם מבהילה. יבש כאן ביינתים. איזה הישג. כאילו אלוהים גומל לי על ההחלטה שלי. תודה.
אחרי 6 פרקים של בית הקלפים אפשר ללכת לישון. האמת שלמרות הגשם החזק נראה לי שארדם בקלות.
לילה טוב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה