כמה שהייתי צריך את השינה הזו. ובאיזה קסם כאבי הכתפיים, רגליים וידיים עוברים עם זריחת השמש.
השעה כמעט 6 ואני מתעורר מקול הציפורים בעץ מעלי. ביינתים האור עולה קצת מסביב ואני מתגלגל מצד לצד בשק שינה באוהל. תמיד היה לי קשה לקום בבוקר, אבל כל הטבע מסביב אומר לי לצאת החוצה ולגלות דברים חדשים.
בעדינות מסוימת אני נותן צעדים ראשונים בשביל לצחצח שיניים. א י ז ה קור!! חודר לעצמות ולנשמה, אבל מרגישים שמדקה לדקה הטמפרטורה עולה. ארוחת הבוקר הייתה מורכבת מ2 חתיכות של pop tarts. זה סוג של מאפה שמכניסים לטוסטר ויש בו מילוי כלשהו כמו תות. אז אין טוסטר (עדיין) אבל זה עדיין אכיל. אחר כך דחפתי עוד כמה דברים כדי להצית את המערכת ויצאתי לדרך. אני ונועם החלטנו לחתוך את המקטע הבא (37 ק"מ) לשתי חתיכות. הגוף נתן אותותיו אחרי אתמול ואין ספק שזו הייתה החלטה מעולה. הפעם אנחנו ישנים במקום ללא מים אז סחבנו קצת יותר, והכתפיים הרגישו זאת היטב. התוואי יותר קשה עם די הרבה עליה וירידה מצטברת. סה"כ היום עבר בסדר אך המחשבה שמחר אולי אשן במקום מסודר ואוכל לעשות מקלחת ולישון על מיטה נורמלית פשוט מרוממת את הכל. האנשים שפגשתי עד עכשיו היו נחמדים אבל קשה להתחבר אליהם כי כל אחד הוא חתיכת טיפוס ואני כרגע לא מוכן לא מוצא בדיוק מכנה משותף איתם.
את המחנה הקמנו באיזור 4 עייפים אך מרוצים. קר פה יותר מאתמול, במיוחד שאנחנו גבוהים לפחות פי 2 מאתמול. 6 בערב מכינים ארוחת ערב ושומעים מוזיקה מהפלאפון לאור ירח מלא, ועוד מעט פנימה לשק שינה החם(הקור פשוט דחף אותנו להיכנס אליו. ממש קר!) . מחר אין למהר, יש רק 12 ק"מ הליכה ואז נגיע לעיירה Mount Laguna. שיהיה לילה טוב
Posted via Blogaway
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה