הפרידה בשדה תעופה מההורים הייתה חוויה די קשוחה.. די הרבה זמן התחבטתי בשאלה האם אני גורם להם נזק כלשהו עם הטיול, והגעתי למסקנה שגם אם כן, זהו נזק בלתי נמנע, וטוב עשיתי שהכנתי את הקרקע כמו שצריך.
בשדה תעופה שתיתי אייס קפה אחרון ועליתי על טיסה לפריז. באופן די אירוני ולא מתוכנן יצא שאני ונועם ישבנו באותה השורה וזה היה ממש נחמד. אין ספק שיש בי מין היסטריה וזה יותר קל כשיש מישהו לחלוק איתו קצת את המשקל של הכל, גם אם הוא לא יודע מה אני מרגיש בדיוק. ממש שמחתי שנועם עובר איתי את זה. נחיתה רכה באמת משנה הרבה.
כשנחתתי בפריז הייתי ער כבר 24 שעות. העיניים שלי אדומות ולא הצלחתי להירדם בטיסה. אני מאוד סהרורי והראש שלי קצת כואב ומידי פעם אני אומר לעצמי שאשכח מכל מה שאני מרגיש כרגע תוך יום או יומיים, אבל המחשבה נמחקת ברקע רעש המנועים הנוראי והישיבה המונוטונית במטוס.
אני עומד להיות ער 40 שעות ברצף וזה לא קל בלשון המעטה.. הבטן שלי לא רגילה לאוכל של American Airlines ואני מנסה לשתות הרבה מים ובכלל המטוס שלהם כזה מעפן שזה לא הומאני לתת לאנשים לטוס בו 9 שעות. פעם באה אנסה לתזמן את הטיסות שלי יותר טוב, טיסה בין 1 ל3 בצהריים לחוף המערבי של ארה"ב, עם חברה יותר נורמלית, תעבוד הרבה יותר טוב מכל הבחינות.
במהלך הטיסה התחלתי לראות מלחמת הכוכבים, הייתי צריך רענון קל בחומר ואני חייב להודות שזה מעביר את הזמן ממש טוב.
הביקורת גבולות בשיקאגו עברה חלק להפליא, קיבלתי אשרת שהייה לחצי שנה בלי חשדות מיוחדות מהפקידה.
אחרי כשעתיים עליתי על הטיסה משיקגו לסן דיאגו והיא נמשכה 4 שעות של נצח. אני בסן דיאגו!!!!!!! יש. 40 שעות ער, מסע של 24 שעות מהארץ לסוף העולם.
המזוודה הגיעה בשלום ופרודו הגיעה 10 דקות אחרי במיני ון עם פונפונים צהובים. יחד איתנו הגיעו פול מצרפת ועוד בחור שמדבר הרבה שאני לא זוכר את שמו.
פרודו וסקאוט הם הכינויים של המלאכי שביל בסן דיאגו. אין מספיק מילים בשביל לתאר כמה שהם אדירים.. אני ונועם התמקמנו בחדר של הבת שלהם שעזבה את הבית, וקיבלנו ארוחת ערב טעימה שמתנדבים אחרים הכינו. אחר כך סקאוט הדריך על הבית וקיבלתי את כל החבילות ציוד שהזמנתי אליהם מראש(מכנסיים, נעליים, מקלות הליכה ועוד ועוד) . ממש הרגיש לי כמו קריסמיס לפתוח את החבילות ולגלות איזה דברים מגניבים יש שם (שכחתי מכמה לגמרי).
Posted via Blogaway
תגובה 1:
מתוקי אכן הפרידה היתה קשה אך אין ספק שעשית את הצעד הנכון ביותר ואני גאה בך מאוד.אנחנו ממש בסדר. מכינים את הבית לחג מנקים ומנקים לא נגמר....
אני כל כך שמחה שיש לך מלאכים כאלה נהדרים, פיצוי על הנסיעה הקשה, הם כנראה באמת מלאכים כשמם!! כיף לשמוע שטסת עם נועם זה בהחלט מנרמל את הנסיעה. אולי גם תלכו קצת יחד.
איזה מזל שכל הציוד שלך היגיע בשלום ואל תשכח שמה שחסר לך תקנה בנדיבות...
אז המשך שהייה מהנה אמא.
הוסף רשומת תגובה