השהות אצל המלאכים בסן דיאגו ממש כיפית. הם דואגים פשוט להכל. הם חיים ונושמים את הpct וזה מתבטא בכל דבר, מהמפת שולחן שמעוטר בה המסלול, ועד הכובע PCT של פרודו. אין ספק שהמסלול הזה לא היה אותו הדבר בלעדיהם. היכולת הזו לתת בלי גבולות ממש מדהימה ומעוררת השראה. מבחינתם, ברגע שהחלטתי לעשות את הpct אני חלק מהמשפחה. הם לקחו אותי מהשדה תעופה, נתנו לי לישון בבית שלהם 3 לילות, דאגו לי אוכל ושתייה כל הזמן, לקחו אותי לאן שהייתי צריך, יעצו לי מה לעשות ובאמת שזה עוד כלום.
בזמן שלי פה דאגתי לקנות אוכל, לסדר לי מספר אמריקאי (ליתר דיוק 2 מספרים), להשלים ציוד ב-REI ולשלוח בדואר חבילות להמשך המסלול ודברים לא נחוצים הביתה. מחר אני קם ב5:30 בבוקר ויוצא לגבול המקסיקני ב6. אתחיל את ההליכה באיזור 7:30.
התיק שלי מאורגן אבל די כבד, עם אוכל ל-3 ימים ו-4 ליטר מים התיק שוקל קצת פחות מ13 קילו. אני מאמין שאחרי כמה זמן מתרגלים לזה, אבל זה עדיין כבד. הרבה מהציוד שאני הולך להשתמש בו הוא חדש לגמרי ואני מקווה שהכל יעבוד כמו שצריך ולא יהיו הפתעות לרעה..
מעבר לזה ההליכה מחר אמורה להיות יחסית נוחה אך ארוכה, כ-20 מיילים. בסופה אני אמור להגיע לlake Morena ולהעביר בקמפינג שם את הלילה.
סה"כ הכל נראה מבטיח ואני ממש מקווה שזה גם ימשיך ככה.
עד הפעם הבאה
Posted via Blogaway
תגובה 1:
עידני איזה יופי!!! שמחה שזו ההתחלה מקווה שכך ימשיך, התמונות ממחישות את הכתיבה ומפיכות במילים חיים. בהצלחה במסע מחר מקווה שמשקל התיק יפחת....
חבל שבארה"ב אין בעלי חיים שנושאים את המשא הכבד על הגב שלהן במקום שלך!....
הסנדוויץ שלך מזכיר נשכחות....אמא!
הוסף רשומת תגובה